תוכן

כז) וזה עניינה: הנה אות ה' דאלקים דחכמה, ציורה וצורתה היא ד"י. ושל הבינה, ד"ו. ושל הדעת, ג' ווין. והביאור הוא: כי הנה צורת אות ה', היא ד' על ו'. אבל זו הו', היא קטנה, ואין בה ראש. ולכן לפעמים נציירה בצורת יוד, והוא בהיותה בצד החכמה, כי הנה זו הו' שבתוך הה', היא בחי' ז"א, ובהיותו תוך החכמה, היא צורת יוד, שהוא טיפת מוח החכמה. ובהיותו בבינה, אז נעשה ו', כי הוא מורה על זמן העיבור שהוא בתוכה, שהוא ו' בסוד ו"ק. ובהיותו בדעת, אז הוא הוראת התפשטות אימא בתוך הז"א, הנקרא דעת, בסוד מוחין שבו, ומתפשטת בג' קוים שבו, לכן צורת ה' זו, היא ג' ווין, כזה ה'. שהוא הוראת ג' קוים כנזכר, והנה הדעת הוא קו אמצעי, שצורתו צורת ו'.