תוכן

יז) והנה הת״ת, גוף חלול בתוכו כנודע, לכן כשרובץ הת״ת על מוחין דז״א, יש בו שיעור להיותו קצתו נשאר למעלה, וקצתו יורד למטה, להלביש המוחין, בסוד גלגלתא, מכל צדדיו, בסוד כותרת, וזהו הטעם שנקרא כתר והבן זה. ואחר שהוא כן, שכתר דז״א האור והכלי כולו מת״ת דתבונה, לכן תמצא, כי התחלת הי״ס, [דז״א] הוא מהחכמה הנק׳ ראשית, ובמקום כתר, אנו מכניסין הדעת. וזה סברת ר״י סגי נהור בן הראב״ד ז״ל, שקיבל מפי אליהו זלה"ה. וזהו ג״כ פי׳ כתר, כי כתר הוא לשון כותרת ועטרה בראש האדם, ואינו מכלל גוף האדם, וזהו ברור למביני מדע.