תוכן

ו) וטעם ב׳ בעבור ז״א עצמו, והוא כי אם הכתר שלו יהיה למעלה מהחזה שלה, שהם ב׳ שלישים, א״כ נמצא שיצטרך שתרד התבונה ותכנס בז״א יותר, ותרד למטה ביותר, כי בהכנס ב״ש הת״ת שבה, יתפשט קו אמצעי שלה, שהוא יסוד שבה, שתחת הת״ת שבה, ויורד למטה יותר, עד טבורא דז״א, שהוא בסיום ב״ש ת״ת דזעיר אנפין, ויהיו החסדים המתפשטים בז״א להגדילו ולהאירו כנ״ל בדרושים יהיה עתה חשוכים מאד ואינן מתגלין עד מקום שליש תחתון דז״א, וישאר בלי אור, כי יסוד הבינה יורד עד למטה ומכסה אותן, כנודע. אך עתה שאין תבונה נכנסת בז״א, רק משליש תחתון ת״ת שבה לבד, נמצא כי היסוד שבקו האמצעי, שלה אינו מתפשט רק עד החזה, בסיום שליש עליון דת״ת דז״א, ושם מתגלין החסדים, ומאירין ומגדילין ז״א יותר בגלוי, ממה שהיה אם ירד יסוד אמא עד טבורא דז״א, כנ״ל.