תוכן

ו) גם אלהי"ם בגימטריא פ"ה עם הכולל. לרמוז: כי בתחלה שהיו המוחין מבחי' אל"ם שיש באלהי"ם, גם הולד היה אז אלם בלתי דבור. ועתה בזמן היניקה, נפתח הפה שלו לדבר, כי כבר המוחין שלו, הם מבחי' אלהי"ם שלם. וזהו סוד, מי שם פה לאדם, או מי ישום אל"ם. פירוש: כי אימא עילאה הנקרא מ"י, הנה ע"י היניקה שמניקה את ז"א הנקרא אד"ם, שהוא הוי"ה דמ"ה דאלפי"ן, שם לו פה לדבר. וכשהיה בזמן העיבור, אז מי, שהוא אימא, ישום אלם לז"א, כי אז היו המוחין שלו אלם מאלהים כנז', שהוא הוי"ה דמ"ה עם כ"ו, כי מ"ה הוא: מ"ם ה"א, בגימטריא אלהי"ם וכן אלם (מ)ואלהים, הם מ"ה וכ"ו. ואמנם עתה ג' המוחין שלו, הם ג' שמות של אלהי"ם.