תוכן

יב) ועתה נבאר סוד הנענועים. הנה נתבאר, כי הכוונה בנטילת לולב הוא, כי ד' מינין אלו, הנפרטים בז' בחי', שהם ז' בחי' חסדים, המתפשטים בז"ת דז"א, אנו מנענעים אותם, ומעלים אותם למעלה, עד השרשים שלהם אשר בדעת דז"א כנודע, ומקבלים הם עצמם שם הארה גדולה, כשעולים שם, שהוא סוד ההולכה שבלולב. ואח"כ בחזרת הובאת הלולב, מורידין הארה אל הנוקבא, כדי לתת בה בחי' ז' חסדים הפנימיים, בז' ימי החג כנ"ל. ולולי הנענוע, לא היו מקבלים הארה כנ"ל, כי האורות הם שם סתומים, וע"י הנענוע, מתעוררים, ומאירים בהם.