תוכן

כד) ונמצא, כי בר"ה שלא נעשה אלא חותם לאה, לא נחתמת אז, אבל נכתבו זולת הצדיקים גמורים, שיש להם כח ליכתב ולהחתם לאלתר. וזה ע"י חותם לאה. אבל זה החותם של יוה"כ, הוא ברחל. ולא עוד, אלא שהוא ביסוד שבה, שהוא חותם משובח, ופנימי ועליון יותר מחותם המלכות שבה, לכן נחתמים עתה כל העולם כולו. ועיקר גזירת האדם, הן לטוב הן למוטב, הכל נחתם בחותם זה. ואמנם בליל הו"ר, שאז נחתם חותם החיצון במלכות שבה, גם אז הוא זמן הדין שהעולם נידון אז, אבל התכלית, הוא ענין מסירת הפיתקים לבד, כנזכר בס"ה, וכמש"ל בע"ה.