תוכן

ד) וכאשר חטא אדה"ר, הגיע הפגם כביכול עד א"א, הנקרא כתר דאצילות, כנזכר בספר התקונין תקון ס"ט. וזהו סוד פסוק, ישת חשך סתרו. ולכן לא היה א"א מאיר אורו בגלוי, ונתעלם תוך או"א, והאיר בתוכם, ואו"א הם המאירים בעולם האצילות. וכיון שנסתלק אור זה של א"א, גרם מיעוט אחד למטה בנוקבא דז"א, ונתמעטה בסוד נקודה אחת כנז"ל, וט"ס העליונות, ירדו למטה בקליפות דאצילות. ונתלבשו תוך נוקבא דז"א דקליפה, הנקראת לילית, ונגדלה בפרצוף שלם בי"ס, כי ט"ס הראשונות דנוקבא דקדושה, נתלבשו בט"ס שלה העליונות ואותה נקודה הראשונה של האור שהיה לה בתחלה, ירד למטה במלכות שבה, ונעשת פרצוף שלם. וזהו סוד אמלאה החרבה, הנזכר ביחזקאל בענין צור, ונודע מה שאמרו חז"ל, כי כל צור חסר, היא רומי הרשעה, שהיא לילית. גם אמרו, לא נתמלאה צור אלא מחרבנה של ירושלים. כי ירושלים נוקבא דקדושה, שהיתה פרצוף שלם בי"ס, נחרבה, והיתה בנקודה אחת. והט"ס שבה שנחרבו ממנה. ניתנו בצור, והיא לילית, ונתמלאת בפרצוף שלם מי"ס.