תוכן

כא) ולפיכך בקש מרע"ה מהקב"ה, שתנתן התורה ע"י ר"ע, והודיעו הקב"ה שהתורה ניתנה לישראל, מגופה של בינה, הנמשכת עד מלכות, בסוד ה' גבורות, ולכן ראוי שתנתן התורה ע"י משה, שהוא הדעת, אשר משה מרכבה אליו, שהוא גופא דבינה, נשמת הת"ת, והוא תורה שבכתב, ולא תורה שבע"פ שהוא הפנימיות. ולכן התחיל וידבר אלקים, ולא וידבר ה'. וכל זה כששמע שהיו אומרים הלכה למשה מסיני, שהוא סוד הו"ק הנמשכות מן הבינה ולמטה, שה"ס הדעת, מצד הדינים דמתערין מינה, ר"ל הגבורה, אז נחה דעתו עליו, שהפנימיות לא נתגלה. והבן זה מאד, ולפיכך נאמר בתחלת נביאתו, אהיה אשר אהיה ע"כ.