תוכן

ז) ודע, שעד זמן הי' הרוגי מלוכה, היו מאירים ת"ת ומלכות, והיה די באורם להעלות מ"ן לבינה ממטה למעלה, עם קצת סיוע מהצדיקים, אשר מוסרים עצמם עק"ה בכח בעת ק"ש. אבל בזמן העשרה הרוגי מלוכה, שמש וירח קדרו בעון הדור, ולא היה בהם כח להעלות מ"ן, עד אשר נהרגו הרוגי מלכות בפועל, ואז האירו בנשמותיהם לת"ת ומלכות, ועצרו כח להעלות מ"ן לקבל מ"ד, הבאים מחכמה, הנקרא מחשבה, ועז"א כך עלה במחשבה. וזש"ה ממתים ידך ה' ממתים מחלד, והזכיר שני מיני מיתות, אם למסור עצמו למיתה, וזהו לצורך יד ה', והיא המלכות הנקראת יד ה'. ואם למסור עצמו עק"ה, וזהו ממתים מחלד, והחלד היא אימא עלאה, שהיא נעלמת ונחלדת כעין דרסה וחלדה, שאינה נגלית. חלקם בחיים, שהם עולים בחיים העליונים, כי חיי המלך היא בינה. וצפונך, בסוד נתיב לא ידעו עיט, ההוא שביל דקיק טמיר גניז, ואז ישבעו בנים, ת"ת ומלכות, והניחו יתרם לעולליהם, נה"י, או נשמות הצדיקים דאתיין מת"ת ומלכות, ואינון עוללין דילהון.