תוכן

טז) ונחזור אל הענין, כי בהיות הנה"י שבה החדשים, שהם הירכים מתפשטים באחור ז"א, הנה הם מכסים כל אחור והעורף שלו עד למטה עד כנגד החזה דז"א. והטעם הוא, כי כפי שעור התפשטות הנה"י הראשונים דתבונה תוך ז"א בסוד מוחין פנימים, כן הוא שעור התפשטות הנה"י החדשים מאחור בסוד מקיפים. והענין הוא, כי היסוד הראשון שנכנס תוך ז"א, מסתיים במקום החזה כנודע. ואלו הנה"י ג"כ מתפשטים מצד האחור, עד המקום ההוא שכנגד החזה בלבד. ואע"פ שהנו"ה דתבונה הראשונים, נתפשטו עד סיום רגלי ז"א כנודע, והנה אלו הנה"י החדשים, שוים בארכם אל הנה"י הראשונים, אין זו קשיא, לפי שהנה"י הראשונים, נתפשטו ביושר תוך ז"א, ולכן נתפשטו עד סיום רגליו. אבל אלו הנה"י החדשים, הם מתעמקים מעל הכתר דז"א, ונמשכים לצד אחור בדרך עקמימות, ולכן מתקצר ארכם, ואינם יכולים להתפשט רק עד כנגד החזה באחור, ולא יותר, והוא מקום סיום היסוד הראשון דתבונה שבתוך ז"א ממש כנזכר, ומקום זה ממש, עד מקום שמתחיל הכתר של רחל, נוקבא דז"א, העומדת באחור כנודע.