תוכן

יא) אמנם עדיין צריכין אנו לתרץ, דא"כ שאין לו שום אחיזה עם ז"א, למה נקרא על שמו, כתר דז"א. והתשובה היא, כי אין הכתר הזה מסבב ומקיף את ראשו, אלא א"כ התבונה נשפלת למטה, ויושבת על ראשו, ונדבקת ומתחברת בו ממש, ובחי' זו נקראת כתר דז"א, וכמו שיתבאר. ועד"ז הוא ממש בכל הכתרים: של א"א, ושל אבא, ושל אימא וכו'. וענין שוה הוא בכלם, כי כל בחי' כתר, אינו מחלק הפרצוף עצמו, אלא מבחי' זולתו, המכתיר עליו והבן זה, ואין להאריך. ולכן נבאר ענין התבונה, איך משפלת עצמה, להעשות כתר של ז"א. ובזה יתבאר לך מאמרי התקונין והזהר, דאימא איהי כתר ועטרה על ברא, והבן זה.