תוכן

ג) הנה צריך לדעת, כי ז"א יש לו בחי' צלם אחד, אשר עליו נאמר, אך בצלם יתהלך איש. ומתחלק לג' בחי', שהם ד': האחת התחתונה שבהם, היא בחי' הנקראת מוחין עצמם דז"א, והם חב"ד שבו, ובבחי' זו יוכלל כל מה שלמטה מהם, עד סיום תשלום פרצוף של ז"א. הבחי' הב' שלמעלה ממנה, הוא הנקרא כתר דז"א. הבחי' הג' שלמעלה מב', היא הבחי' הנקראת אורות מקיפים של ז"א. והבחינה הזאת נחלק לב', והם נקראים ב' אותיות ל"מ מן צלם. והנה יש כנגדם שלש בחי' אחרות למעלה בחלק התבונה. האחד, היא הנה"י שבה הראשונים שהיו בה בעת לידתה. והב', היא הנה"י שלה שנעשו לה מחדש אחר הלידה כנזכר. הג', היא ממקום מחצית הת"ת שבה ולמעלה, עד הכתר שבה. וג' בחי' אלו, הם ממש מכוונות כנגד ג' הבחי' הראשונות באופן זה: הבחינה הראשונה שבתבונה, והראשונה שבז"א, הנה נתבאר כי בעת לידתה נסתלקו האורות של נה"י דתבונה ועלו למעלה, ונשארו הנה"י האלו כלים ריקים לגמרי כלל, ואז נכנסו המוחין דז"א הכוללים כל ט' ספירות דזעיר אנפין, מחכמה שבו ולמטה, ונתלבשו תוך הנה"י דאימא בתחלה, כי כל ספירה מאלו הג' דאימא יש בה תלת פירקין כנודע, ונמצא כי ג' ספירות ימניות דמוחין דזעיר, והם חח"נ, נתלבשו תוך ג' פירקין כלי הנצח דאימא. וג"ס שמאליות דמוחין דזעיר, והם בג"ה, נתלבשו תוך ג' פירקין כלי ההוד דאימא. וג"ס קו אמצעי דמוחין דז"א, נתלבשו בתוך היסוד דאימא. כמבואר באורך בדרושי הצלם דז"א. ואח"כ כל זה נתלבש תוך ט"ס דז"א עצמו, מחכמה שבו ולמטה. ונמצא כי אעפ"י שהכלים והגוף של אלו המוחין, הם מגוף התבונה, והרוחניות שבתוכם הם מוחין דז"א, עם כ"ז הכל נעשה בחי' אחת, לפי שלהיות הכלים דנה"י דאימא ריקים לגמרי, בלי שום אורות דתבונה, כאשר נכנסים אורות חדשים בתוכם והם המוחין דז"א, הוסר מהם טבעם הראשון להיותם נה"י דתבונה, וחוזרים להיות מן טבע ז"א ממש, וחוזרים להעשות גופא וכלים דז"א עצמו ממש, ונקראים עצם מעצמיו ובשר מבשרו.