תוכן

י) ויש בזה מקום שאלה, והוא, כי בכ"מ נעשה הדעת של התחתון, מן היסוד של העליון, כמו שמצינו שהיסוד דאו"א, נעשה דעת בז"א, וא"כ גם פה הוא כן, כי היסוד של א"ק, הוא דעת של עולם הנקודים, והנה הדעת הוא למטה מאו"א, וא"כ איך הבל היוצא מן היסוד דא"ק ניתן לאו"א. ולא עוד, אלא שאין הבל זה יוצא אלא מסוף היסוד. אבל הענין הוא, במה שנעורר אותך על כלל אחד, והוא כי הנו"ה כל אחד יש בו תלת פירקין, ולעולם היסוד שבאמצעם, הוא יותר גבוה מן התרין פירקין עילאין דנו"ה, וכפי זה מוכרח הוא, שהדעת הנעשה מן היסוד כנזכר, יהיה גבוה למעלה מאו"א, וכן הוא הענין כאן, ולכן ההבל היוצא מסוף א"ק, מקבלים אותו או"א, אשר הם למטה מן הדעת. אבל שם בז"א, הדעת שלו למטה מחכמה ובינה שבו, לפי שכאשר אימא מתפשטת להכניס נה"י שבה בראשו, לעשות בו תלת מוחין חב"ד, אינה זקופה מעומד, אמנם ארכינת עצמה, ויתבא רביעה על בנין, בסוד והאם רובצת על האפרוחים, ואז רישי ירכין נגבהים למעלה מן היסוד, וע"י כן דעת דז"א הוי לתתא מחכמה ובינה שבו, והבן כלל זה היטב.