תוכן

ד) ונחזור עתה לבאר, ענין אור זה הג', הנמשך מפאת הסתכלות אור העינים היורד למטה, והוא אור הראשון הנקרא נקודים, המתפשט דרך אורות האזן והחוטם והפה, ובכח הסתכלותו בהם, שואב מהם אור אחד לצורך הנקודים עצמם, הנעשים מזה האור הראשון. הנה ג' אורות אזן וחוטם ופה, הם אשר מהם שואב אור העין בהסתכלותו בהם, ומה שלוקח מכל צד ימין, הם אורות. ומכל צד שמאל, הם כלים. ונודע, כי יש באורות ב' בחי', והם: אור פנימי, ואור מקיף. וכן בכלים ב' בחי', והם: פנימיות וחיצוניות הכלי, כנז"ל בדרושים הקודמים, והנה מה ששואב אור העין בהסתכלותו באורות האזן מה שהוא ביושר. רוצה לומר כנגד הסתכלות העין ממש, והוא במקום שבולת הזקן מצד ימין, הוא אור מקיף. ומה שהוא אל הצדדים מצד ימין, הוא אור פנימי, גרוע מאור המקיף. ועל ד"ז מה שהוא כנגד יושר הסתכלות העין בשבולת הזקן בצד שמאל, הוא חיצוניות הכלי. ומה שהוא אל הצדדים מצד שמאל, הוא פנימיות הכלי, שהיא בחי' גרועה יותר מן חיצוניותו, כנודע וכנז"ל. ומה שלוקח מן החוטם, מתחלק באופן אחר, והוא, כי מה שלוקח ממנו קודם שיגיע עד מקום הפה מצד ימין, הוא אור מקיף. ומה שהוא מן הפה ולמטה מצד ימין, הוא אור פנימי. ועל ד"ז בצד שמאל, לבחי' חיצוניות ופנימיות הכלי. ומה שלוקח מן הפה, גם הוא מתחלק על ד"ז, והוא, כי מה שלוקח ממנו עד שיגיע אל מקום שבולת הזקן מצד ימין. הוא אור מקיף, ומה שהוא משבולת הזקן ולמטה מצד ימין, הוא אור פנימי. ועל ד"ז בצד שמאל, בחי' כלים בחיצוניותם ופנימיותם.