תוכן

א) ונבאר עתה בחי' אלו האורות הנז', שמהם נעשו עולם הנקודים, ונתחיל בענין אור זה הג' הנז' לעיל, הנמשך מהסתכלות אור הראשון היוצא מן העין בעקודים. דע כי להיות שנתבאר למעלה, כי אורות האזן, נמשכים ומתפשטים עד סיום שבולת הזקן. ואורות החוטם, עד החזה. ואורות הפה, עד הטבור. והנה שם במקום שבולת הזקן, נמצאים יחד ג' בחי' הנז', והם: אורות האזן, והחוטם, והפה. וכאשר אור הראשון של העין, יורד גם הוא עתה דרך שם, הנה מוכרח הוא שמתערב עם ג' אורות הנז', ואז לוקח מהם בחי' אור, להאיר למטה בנקודים כנזכר לעיל. והנה הנקודים הם י' כנודע, ומן האור שלקח אור הסתכלות העין בהתפשטו כנזכר, ממה שלקח מן המקום, שיש מן מקום העין עד שבולת הזקן, אשר יש בו ג' בחי' דאזן וחוטם ופה, הנה ממנו ניתן אל ג' ראשונות שבעולם הנקודים. ומן האור שלקח מהסתכלות הנז', מאורות הנז', ממקום שבולת הזקן עד הטבור. אשר אין בהם רק ב' בחי', והם חוטם ופה לבד, הנה ממנו ניתן אל ז' תחתונות שבעולם הנקודים, ונמצא, כי היה יתרון אל ג' נקודות הראשונות, כי הם לקחו הארה מג' אורות אזן חוטם פה, הנמצאים יחד למעלה, עד מקום שבולת הזקן אבל הז' נקודות תחתונות, שלא לקחו רק ההארה אשר משבולת הזקן ולמטה, נמצא שחסר מהם בחי' אור אזן, ואין להם רק ב' אורות, שהם חוטם ופה. ולכן, אלו נקודות הראשונות, לא נשברו הכלים שלהם, כמו שיתבאר לקמן. אבל הכלים של הז' תחתונות, שחסר מהם הארת האזן, נשברו, להיותם גרועים מן הג' ראשונות כנזכר, כי הכלים שלהם יש בהם הארה גדולה וחוזק גדול, ויכולים לקבל האור שלהם. לפי שלא נעשו אלו הכלים אלא מהסתכלות העין, אשר הוא עושה את הכלים האלו כנזכר.