תוכן

ב) אמנם דע, כי העיבור הראשון של ז"א. שהיה בבטן אימא, בבחי' תלת כלילין בתלת, הנה מקום עמידתו אז, היה בתבונה הראשונה, שהיא אות ה' ראשונה שבהוי"ה, כמו שיתבאר, והיא הנקראת מ"ם סתומה. והענין הוא, כי הלא כל שלשה בחי' הנז"ל, שיש באימא עילאה, כלם הם פרצוף אחד, הנקרא אימא. אלא שלפעמים נחלקת לשלשה בחי' הנזכרים. ובשעת העיבור הנז', כלם נכללו יחד בפרצוף אחד. ונמצא כי בהיותם כלם בפרצוף אחד, נמצאת עומדת התבונה הראשונה, מן החזה דאימא ולמטה, ששם הוא מקום הבטן, שבו מקום עמידת העובר בסוד העיבור, ולא מן החזה ולמעלה, ששם מקום בינה עליונה, וכמו שיתבאר לקמן בעזרת הי"ת.