תוכן

ג) והנה אח"כ יצא היסוד גם הוא בבחי' נפש לבד לעצמו, ואז ע"י יציאתו, נתוסף הארה במלכות, והוא שנגלה בה בחי' הרוח. והטעם הוא, כי הרוח בא מן הו' קצוות כנודע, ולכן בצאת היסוד, מתחיל להגלות במלכות מדרגה אחת, אבל אין נשלם בחינת הרוח, עד שיצאו כל השש קצוות, שהם חג"ת נה"י כנודע, ואז נגמרת בחינת הרוח שבמלכות. ונמצא, כי בצאת כל קצה מן הו' קצוות, היה מתגלה במלכות קצה אחד מבחי' הרוח, ונודע כי היסוד אינו מכלל הקצוות, לפי שה' חסדים לבדם, הם המתפשטים, מחסד עד הוד, אלא שאח"כ נכללים כלם ביסוד, נמצא כי בצאת היסוד, לא נגלה במלכות אלא בחינת כללות הנכלל ביסוד מה' הקצוות הנז'. אבל לכשיצאו אח"כ ההוד והנצח וכו', עד החסד, אז נגלו החמש קצוות ממש של הרוח במלכות. והרי נתבאר ענין התוספת הנתוסף בספירת המלכות בביאת ו' קצוות העליונים. ואמנם ענין הנוגע אל הו' קצוות עצמם אינם כן, אמנם לא יצאו רק בבחי' נפש בלבד לעצמם. ונמצא כי בצאת היסוד, יצא בבחי' נפש של כללות הה' קצוות כנז', וכשיצא ההוד, יצא ונגלה קצה א' של בחינת נפש בלבד בז"א הכולל ו' קצוות כנודע, וכן עד"ז עד שיצאו כל הו' קצוות עד חסד, ואז נגמר גלוי ו' קצוות דנפש דז"א.