תוכן

ג) והנה כמו שאות ו' אשר באורות נקב החוטם הימני, נתחלקה לו' אלפי"ן, כן הוא"ו שבאורות נקב החוטם השמאלי. נתחלקה לו' אלפי"ן, נמצא כי כלם הם י"ב אלפי"ן, ועם החוטם עצמו הרי י"ג, כמנין וא"ו במלואה. גם אם תצטרף שני ווי"ן, עם החוטם עצמה. שצורתה א', כנודע כי שני הנקבים הם שני היודי"ן שבה, עילאה ותתאה, והמחיצה המפסקת בין ב' הנקבים, הוא ציור וא"ו שבאמצע שני היודי"ן, הרי א' מצויירת בחוטם. ועם השני ווי"ן הנזכרים, הרי י"ג כמנין וא"ו, והם ג"כ בציורה וא"ו. וזה להורות, כי הוי"ה דע"ב היא למעלה במקום המוחין כנזכר לעיל, אבל כאן בחוטם היא הוי"ה דס"ג, ואין הפרש בין ע"ב לס"ג אלא בחינת מלוי וא"ו זו, ואלו השני ווי"ן הם בחינת הטעמים האמצעיים שבאמצע האותיות שהם פס"ק ומק"ף.