תוכן

ז) וכאשר נצרף ה' זו, עם ההוי"ה הנזכרת, שהיא בגימטריא אזן חסירה ו', אז יהיה הכל ס"ג, להורות: כי אלו הי' ספירות, יצאו מן האזן, וכלם אינם אלא הוי"ה א' דס"ג, והבן זה. והנה היות עשר ספירות אלו בחי' אות ה' אחת כנזכר, הוא, כי נודע שהי' ספירות דאצילות, מתפשטות בה' פרצופים והם: א"א, ואו"א, וזעיר, ונוקביה. שהם קוצו של יו"ד, וד' אותיות ההוי"ה כנודע. והנה הי' ספירות האלו, באו כלולים יחד כנז', עד שלא ניכר בהם היותם עשר, אלא ה' לבד, שהם ה' פרצופים הנזכרים. ואפילו אלו החמשה, לא נגלו בבחי' פירוד זו מזו, אמנם יצאו מקושרות כלם, באות א' לבדה, והיא אות הה"א, באופן זה: כי הנה צורת ה', היא ציור ד"ו, כזה: ה', אשר מספרם י', להורות: על היותם י' ספירות, אלא שנכללו בה' בחינות בלבד כנזכר, ולכן הם בחינת אות ה' אחת כנזכר.