תוכן

ח) והואיל ואתא לידן, נבאר עוד ציור אחר הנזכר בגמרא, והוא סוכה העשויה כמבוי, ועניינה הוא, כי הנה בחי' רחל, בין בהיותה פב"פ, או אב"א, אין עיקר יציאתה, אלא מקו האמצעי של ז"א, במקום החזה, דתמן נקיב חד נוקבא, ואתפשט בוצינא דקרדינותא, ועביד לרישא וגולגלתא דנוקבא, כנזכר באדרת נשא. ונודע, כי הנ"ה דאימא עם המוחין דז"א שבתוכן, המתלבשין תוך הז"א, הנה הנצח וההוד מתפשטין בב' קוי הימין והשמאל עד סיום רגליו, אבל היסוד המתפשט בקו האמצעי, אינו מתפשט רק עד החזה בלבד, למעלה מראש רחל, ונמצאת רחל העומדת בקו האמצעי דז"א, מוקפת מן נצח והוד דאימא, והם כצורת ב' דפנות ימנית ושמאלית, זו כנגד זו, וזו כנגד זו, כדמיון מבוי מפולש. ופשוט הוא, כי כמו שבחי' זו היא באו"פ, כך הוא באו"מ דאימא, המקיף מבחוץ סביב הנצח וההוד דז"א, כי לעולם אין סוכה אלא באו"מ כנזכר, ואל תטעה בזה, כי אין כל דברינו אלה, אלא בבחי' או"מ דאימא הנקרא סוכה. והנה הנקבה, עומדת בין ב' הדפנות, העשויות כמבוי מפולש. ולכן צריך שיביא פס טפח ומשהו, ויעמידנו בדופן הג' המזרחית, בפחות מג', אל הדופן הימנית והדופן השמאלית. באופן שהפס הזה, יהיה ממש מכוון באמצע ב' הדפנות, ימנית ושמאלית, וע"י נכשרת סוכה זו, שהרי אינו מבוי מפולש.