תוכן

ז) והנה ב' בחינת הראשונות הם מבוארות, אבל הבחי' הג', אנו צריכים לבאר עניינה, והנה לזו הבחי' הג', הוא שאמרו בגמרא, שתים כהלכתן, וג' אפילו טפח, וזו א' מציורי הנזכר בגמרא, וזה עניינו. כי הנה בהיות זו"ן פב"פ, והוא מחבק אותה בזרועו הימיני, והנה הזרוע יש בו תלת פרקין: פרק העליון, הסמוך ומחובר בכתף, והוא ארוך. ופרק האמצעי, והוא הנקרא זרוע, וגם הוא ארוך. ופרק האחרון, והוא הכף של יד עם ה' אצבעותיו, וזו היא פרק קצר וקטן. והנה בהיותו מחבקה בזרועו, נמצא כי הפרק העליון, הוא מחבק את צד זרוע שמאל של נוקבא. והפרק האמצעי, נכפף עוד, ומחבק לצד האחור של נוקבא. ואלו נקראים ב' דפנות שלימות כהלכתן. והפרק הג' של היד נכפף יותר מכולם, ומחבק צד פנים של נוקבא, אבל אינו מחבק כל הצד ההוא של פנים, כי הפרק ההוא קטן וקצר, ואין בו רק שיעור טפח שהם ד' אצבעות היד לבדם, ועל זה אמרו, ודופן ג' אפילו טפח.