תוכן

יד) והנה אחר שנפלה עליו השינה והתרדמה, וכבר נתבאר עניינם לעיל, שהוא שהנה"י דאימא עם המוחין דז"א אשר בתוכם, מסתלקים מז"א, ונכנסים בתוך נוקבא דז"א, והיא לאה והבן זה. אבל אמיתות הענין הזה נתבאר בדרוש השופר. והטעם הוא, לפי שהמוחין נכנסין מעילא לתתא, ובתחלה פוגעין בלאה, ונכנסין בה, אמנם דע, כי לפעמים כאשר המוחין נכנסין להגדיל את רחל, אז מתערבות ומתחברות שתיהן יחד רחל ולאה, לפי שהנה אורך נה"י דאימא, הם ארוכות כשיעור אורך ז"א כולו, אשר אורכו כאורך לאה ורחל. א"כ בהכנס הנה"י תוך הנוקבא, צריכין הם להתפשט בשתי הנקבות לאה ורחל, להיותם מתלבשים בתוכם, כי נוקבא א' לא תספוק להלבישם, ואז כיון שהנה"י דאימא הם בחי' א' בלבד ארוכה, א"כ בהתלבשם תוך לאה ורחל, מוכרח הוא שיתחברו שניהם ויתערבו, ויעשו פרצוף אחד בלבד גבוה הקומה, ע"ד מה שנתבאר אצלינו, בענין התחברות בינה עם תבונה, שנעשות שתיהן פרצוף א' וע"ש.