תוכן

יג) הטעם הג', ובו נבאר ג"כ טעם, למה רחל עם ז"א, עומדים אב"א. ולאה עם ז"א, עומדים פנים דלאה, נגד אחור דז"א. אבל הענין הוא, בכוונה גמורה, כי לאה להיותה עומדת במקום עליון, למעלה מן רחל, אין החיצונים נאחזים בה הרבה, ואדרבא, אנו רוצים לתת להם קצת אחיזה, דאם לא כן בלע המות לנצח, והקליפות צורך גבוה הם בעולמות, כמש"ה והנה טוב מאד, וארז"ל, זה מלאך החיים. מאוד, זה מלאך המות. ולכן פני לאה, עומדת כנגד אחורי ז"א, ואחורי לאה נשארים בגילוי, כדי לתת אחיזה אל החיצונים שיקחו חלקם, ואין אנו יריאים שיתאחזו בהם מאד, להיותה במקום עליון כנזכר. ואמנם רחל, שהיא עקרת הבית, עיקרו של בית, כי היא פרצוף ממש בפ"ע, ככל שאר הפרצופים והיא נוקבא אמיתית דז"א, אין רוצים שיתאחזו בה החיצונים. ובפרט כי היא עומדת למטה מלאה, ואם יתאחזו בם, תהיה אחיזתם יותר גדולה מאד, ותתגבר הרשעה, ותשחית העולם כולו ח"ו. ולסיבה זו עשה המאציל העליון, שיעמדו זו"ן אב"א, א' בא' יגשו, ורוח רעה לא תעבור ביניהם, כי אין להם מקום להדבק בבחי' הפנים, אלא באחוריים כנודע.