תוכן

ז) ונרחיב הענין בביאור יותר, הנה הודעתיך בענין, כל המהלך ד' אמות בא"י כו', והוא בשער ג' בשער מאמרי רז"ל בדף ו' וע"ש, כי ד' בחי' הם, וכולם נקרא לאה, ב' מצד מוחין דאבא, וב' מצד מוחין דאימא. גם נתבאר בדרוש הי"ח נשים שהמלך מותר בהם, וע"ש. ושם נתבאר, כי הב' דמצד אבא: הא' מהם נדבקת ביסוד דאבא, שבתוך דעת ז"א. והאחרת, היא נדבקת ביסוד דאימא, שבתוך דעת דז"א. והב' דמצד אימא: הא' מהם נדבקת ביסוד דאימא, והאחרת עומדת בחוץ, באחורי ז"א, מן החזה ולמעלה, עד כנגד מוח הדעת דז"א. ונמצא, כי הג' בחינת דלאה הם בפנים תוך ז"א. ובחינת הד', היא בחוץ לז"א. ולכן בזו הד' העומדת בחוץ, אפשר שיתאחזו בה החיצונים ולכן נקרא זאת החיצונית משארת, ר"ל: שאר תם. כי היא לאה, הנמשכת ממוחין דאימא הנקרא שאר כנזכר, ויש בה דינים רבים, לב' סבות: אם להיותה ממוחין דאימא, ואם להיותה בחוץ. ולכן יש פחד שלא יתאחזו בה החיצונים, וצריכה שימור גדול מן החיצונים.