תוכן

ה) ונחזור עתה לענין נפילת אפים, כי תכוין להעלות המ"ן הנזכר. מעולם העשיה, עד המלכות דאצילות, אשר עתה היא מזדווגת עם בעלה ז"א. והנה היא נקרא הויה דב"ן דההין כנודע, וזהו מה שתכוין בהויה זו, של אליך ה' כו', ותכוין שהויה זו מלאה בההין. וכונת המשך הפסוק היא כך: אליך נוקבא דז"א, הנקרא הויה דההין, נפשי אשא, ואעלה אליך אחר שנפלתי עד העשיה, בסוד נ"א כנזכר, אחזור להעלות אליך עם המ"ן אשר בעשיה, כי כוונת הנפילה של הנפש עד שם, הוא ללקט משם בחינת הניצוצות דמ"ן, שנפלו תוך הקליפות אשר שם. וכן בכל עולם ועולם, ולהעלותם כולם למעלה, עד נוקבא דאצילות, ושם יתוקנו, ע"י המ"ד שיתן בה ז"א בזווג זה, ועי"כ יתוקנו, ויהיו נשמות גמורות מתוקנות.