תוכן

ו) והנה טעם היות צריכות ירידת חכמת השרשים למטה במקום הבינה כנזכר, היא, לפי שבהיותה במקומה למעלה, קרובה עם כתר השרשים, אורה מתבטל באור שלו, ואינה יכולה להאיר למטה בחי' הארתה אל הנוקבא דכתר דעקודים שהיא חכמה כמוה כנזכר. ועוד, כי הנקבה דכתר דעקודים, צריכה עתה שתקבל היא בתחלה קודם אל בעלה שהוא הזכר שבכתר, לפי שזה האור הוא נוקביי, ולכן הוצרכה חכמת השרשים להשפיל עצמה, ולרדת מדרגה אחת, כדי שתהיה קרובה אל הנקבה התחתונה, מדרגה אחת יותר, על שעור המדרגות שיש בין כתר השרשים, אל זכר כתר דעקודים, וע"י כך תקבל הנקבה קודם הזכר. ועוד, כי בעוד שהענפים מוכנים ומעותדים לקבל אור ושפע מן השרשים, אין השרשים נמנעים מלהשפיע בהם, כ"ז שעלו הזו"נ למעלה, ויצאו חוץ מן הכלים שלהם, וא"כ לא תוכל חכמת השרשים להשפיע למטה, כיון שהכתר משפיע למטה, והנה מוכרח הוא שהנקבה תקבל שפע מן החכמה, ולכן ירדה חכמת השרשים מדרגה אחת למטה ממקומה, ונשאר מקומה פנוי, וריקם, ובעוד היות נמשך שפע הכתר למטה, ויורד שם במקומה הפנוי והריקם וממלא חסרונה, יש לה זמן להשפיע למטה אל הנקבה, והחכמה עצמה אינה מפסדת הארה הנמשך לה מן הכתר בהתרחקה ממקומה, כי הרי השפע נמשך במקומה, וממלא החלל ההוא, ומשם נמשך אליה כל צרכה.