תוכן

ד) עוד יש תועלת שלישי בעלות האורות דנה"י דאימא למעלה, כי הנה הם עולים עד חצי העליון דת"ת דאימא תחת החזה, ונמצאו עומדים בחצי התחתון דת"ת דאימא, אשר שם מקום עמידת ז"א בעת עיבורו, ומשם דוחקים בז"א, ודוחים אותו לחוץ בסוד הלידה כנזכר, ואז ברגע ההוא עצמו, נתוסף אור גדול בחזה דאימא, ובולטים ההארות ההם שם לחוץ, כמין שני דדים של האשה, ונבקעים, והחלב זב לחוץ, לצורך יניקת הולד. ובזה תבין ענין הדדים של חלב שיש באשה, משא"כ באיש. גם תבין, איך אין החלב זב ויוצא מהם, אלא תכף אחר הלידה, ולא קודם לכן. גם בזה תבין מה שאמרו רבותינו ז"ל, כי החלב מעיקרה דם היה, אלא שהדם אשר למטה ברחם, עלה למעלה בשני הדדים ונהפך לחלב, ויובן זה עם האמור, כי ע"י חזרת האורות הנז' ועלייתם ממטה למעלה, נעשה חלב.