תוכן

ו) ונבאר עתה, בחי' האורות המתפשטים מהם, ויוצאים לחוץ, ע"ד שנתבאר בשאר אורות העליונים של הטעמים, והנה האור הראשון אשר עלה מלמטה ע"ג ההיא פרסה, שם נשאר שרשו תמיד בפנים, ומשם נתפשטה הארתו ויצאה לחוץ, וגם היא מתתא לעילא, ויצא דרך נקבי העינים של א"ק, ומשם נשתלשל וירד, ונתפשט עד סיום רגלי א"ק בחוץ. והנה בחי' האור הזה, בהיותו נמשך עד מקום הטבור, הנה הוא נכלל ומובלע תוך אורות העקודים היוצאים מן הפה, המתפשטים עד מקום הטבור כנז"ל, ולכן איננו עולה בשם, אבל בהיותו נמשך משם מן הטבור ולמטה, אז שם נקרא עולם הנקודים, המתפשט ממקום הטבור עד סיום הרגלים. גם אותו האור החדש, שבקע וירד דרך הפרסה למטה עד סיום הרגלים תוך פנימיות א"ק, גם הוא מוציא הארתו לחוץ, ובוקע הכלים ההם, ויוצא לחוץ, וגם הוא מאיר בנקודים הנז' אשר מבחוץ. ונמצא, כי גם זה האור החדש, הוא יורד בתחלה תוך פנימיות א"ק, ובוקע ההיא פרסא, ויורד למטה עד סיום רגליו, ואח"כ בוקע הכלים ההם, שהוא בחי' גופו, מן הטבור ועד סיום הרגלים, ויוצא הארתו לחוץ, ומאיר בעולם הנקודים.