תוכן

ד) והנה אחר אשר א"ק צמצם אורותיו אשר מטבורו ולמטה, והעלם למעלה כנז', אז עשה חד פרסא ופרוכת וקרום, מפסיק בפנימיות גופו, במקום טבורו לרחב הגוף באמצעו, להפסיק בין חציו העליון לחציו התחתון, וע"י כן, נשאר כל האור ההוא שעלה למעלה על גבי הפרסא. וזהו סוד מה שאמרו בס"ה בפרשת בראשית דף ל"ב ע"ב, על פסוק ויאמר אלהים יהי רקיע וגו', אר"י, אית קרומא במציעו מעוי דב"נ, דאיהו פסיק מתתא לעיל וכו'. ורזא דא, והבדילה הפרוכת לכם וגו'. גם בריש אדרת נשא דף קכ"ח ע"א תנא עתיקא דעתיקין, טמירא דטמירין, עד דלא זמין תקונוי דמלכא וכו', ופריס קמיה חד פרסא, והגליף ושיער מלכין וכו'. גם זהו מה שאמרו בספר הזהר ובספר התקונים דאית חד פרסא בין א"ס, אל ספירת הכתר. והענין הוא, כי כמה גלגלתין אית דלית לון חושבנא, כנז' באדרת נשא דף קכ"ח ע"ב, וכל כתר שבכל בחי' מהם, יהיה נפסק ע"י חד פרסא. עד"מ, הנה כתר דז"א, יהיה הפרסא של אימא מפסקת אליו, וכן על ד"ז הכתר של כל עולם האצילות, יהיה נפסק ע"י זו הפרסא של א"ק.