תוכן
א) ונבאר עתה ענין יציאות אורות אלו הנקראים נקודים, מן העינים. ואח"כ נבאר בפרטות עצמם. הנה נתבאר לעיל, כי אורות עולם העקודים, שיצאו מן הפה דא"'ק, נתפשטו משם, ונמשכו עד מקום הטבור של א"ק חוצה לו. גם נתבאר, כי עיקר האורות יוצאים דרך האזן והחוטם והפה, אבל ודאי כי דרך נקבי העור, יוצא להם אור מתוך א"ק, ומאיר להם תמיד, דרך דפנות גופו לחוץ. והנה
כשעלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודים, וכונתו היתה לעשות להם בחי' כלים, כדי שיהיה כח בעולמות התחתונים, לקבל אור העליון, כמבואר בדרושים הקודמים, וראה המאציל א"ס, כי עדיין אין כח ויכולת בתחתונים לקבל האורות האלו, היוצאים דרך
נקבי העינים, אשר הם מתפשטים ממקום הטבור של א"ק ועד רגליו כמו שיתבאר, ולכן קודם שהאציל האורות האלו, היה עוד
צמצום ב' אחר בא"ק, על דרך הצמצום הנז"ל בא"ס, והוא, שכל האור שהיה מתפשט בתוך פנימיותו של א"ק הזה, ממקום טבורו ולמטה, העלהו למעלה ממקום הטבור, בחצי גופו העליון, ונשאר מקום הנז' מן הטבור ולמטה בלי אורות.
