תוכן

א) ונבאר עתה זמן הלידה, והיניקה. הנה בהגיע זמן הלידה, כתיב אשה כי תזריע וילדה זכר וגו', הפירוש יובן עם הנז"ל, כי הנה ז"א שהוא הזכר, נשתהא במעי אמו בסוד העיבור, שעור שנתברר ז' בחי' הנז"ל, אשר הם כח"ב חג"ת נצח, שבכל נקודה מז' נקודות השבורות, אשר אלו הז' לבדם הם הובררו לגמרי, אוכל מתוך פסולת, ונשארו הסיגים שהיו מעורבים בהם, שהם ז' קליפות כנגדם, ואלו הז' סיגים והקליפות נשארו בבחי' דם נדות טמא, ויצאו ממקור האשה בזמן הלידה, כי הם סיגים בלי קדושה, ולכן כנגדם וטמאה ז' ימים, כנגד ז' הקליפות שיצאו ממנה.