חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות טז

תוכן

טז) ודע, כי בליל פסח שיצאו ישראל ממצרים, חזרה עמו פב"פ בבחי' השלישית, כי קומתה שוה, זולתי הכתר שבו גבוה מכתר שבה, ואז היא נקראת סיהרא באשלמותא. וענין זה, נתבאר בס"ה בפרשת תצוה, כי בט"ו לירחא, סיהרא קיימא באשלמותא, ודא איהו ט"ו, שהם חמשה על עשר. והביאור הוא: כי הנקבה היא פרצוף שלם בי"ס שבה, ושעורה מן החזה ולמטה בז"א, ועדיין יש למעלה מן הי"ס שבה, עוד ה"ס אחרות, שהם: כח"ב חו"ג, ואז הויא סיהרא בלא אשלמותא, וכאשר נגדלת עוד, עד מקומם, הנה היא לוקחת אותם הה' שהיו בתחלה על עשר שבה. ועתה שעלתה, יש לה החמשה ההם, מלבד הי' ראשונות שבה. וזהו חמשה עשר. ולכן עתה נקראת סיהרא באשלמותא.