תוכן

ו) אח"כ התחיל תקון הכלים (מבו"ש ש"ה ח"ב פ"ו) של המוח משם ואילך, עד היות לתינוק שלשה עשר שנים ויום א'. ואחר כך נכנסו המוחין ממש, תוך אלו הכלים, שנתקנו בהמשך הזמן הזה, שהוא מאחר ב' שנים של היניקה, עד תשלום י"ג שנים ויום א'. וענין התיקון הזה הוא, בזה האופן שנבאר: הנה נודע, כי האדם בלילה כשהוא ישן, נפשו יוצאה ממנו, ומקבל הארה גדולה. אבל בהיותו עדיין קטן, שלא השלים י"ג שנים ויום א', אעפ"י שגם נפשו עולה למעלה בכל לילה, אינו מקבל הארה גמורה. אמנם הוא מקבל הארה מן מוחין שלו העליונים, העתידים לבא לו אחר י"ג שנים ויום א’, ומהם מקבל עתה קצת הארה מועטת, שיעור שיוכל לתקן הכלים עצמם של המוחין, ולהגדיל ג"ר שבו, לפי שעדיין אין בו, אלא ו"ק שלימים.