תוכן

ב) והנה ענין היסוד, איך שמש לשנים, הוא באופן אחר, והוא, כי הנה נודע, שרגלי או"א הם מסתיימים בחצי תפארת דא"א. וז"א מתחיל משם ולמטה. ובזמן העיבור הנז’, נכלל חצי התחתון דתפארת דאריך, בחציו העליון, וקבל הארה ממנו ואח"כ עלה גם היסוד דאריך, ונכלל בכל שני חצאי התפארת שלו, בהיותם נכללים יחד כנז', ומכחם יצאו ונתהוו התפארת והיסוד של ז"א. ונמצא כי יש תוספת אור בתפארת, מבשאר החלקים, לפי שכאשר נכלל חציו בחציו מיניה וביה, נוסף בו אור גדול, מכח מה שנכללו יחד, יותר מכשנכלל הנצח בחסד, וההוד בגבורה. ומלבד זה נוסף כח א’, והוא, כי גם היסוד נכלל בת"ת, ולכן היה כח בהם, להתהוות הת"ת והיסוד דז"א, מן היסוד דא"א, לפי שנכלל למעלה.