תוכן

כא) ובזה תבין, שאין היפך כלל, כי האמת הוא שכל הריוח בקבלת שבת, הוא אל חיצונית העולמות, והוא הנזכר שם, שהוא בדרך תפלת חול, כי אז אנו מתקנים את החיצוניות, ומסירין את הקליפות מעליו, בסוד יפנה ויטול ידיו, כיוצא ודוגמתו הוא רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין בע״ש, ואח"כ ע״י קרבנות, מתקנים חיצוניות עצמן, לשיוכלו לקבל אור העצמות, שלא ע״י האמצעי, אלא הוא עצמו יהיה פנימיות. וכן הענין דוגמתו קבלת שבת, ע״י המזמורים. ולעולם כל הריוח הוא לחיצוניות, שיתוקן, ויזדכך, ויהיה פנימי, ויקבל הוא עצמו, אור העצמות. אמנם הריוח דתפלת ערבית דשבת ממש, הוא ריוח יתירה כנזכר שם.