תוכן

יא) ואמנם עולם היצירה, הולך וחסר יותר מן הבריאה. וטעם הדבר הוא, לפי שאור הבריאה מתמעט ע"י מסך א' בלבד שבינו לבין האצילות. אבל אל היצירה, נתוסף עוד מסך אחר, בינו לבין הבריאה. כי הרי אין לו הארה, כ"א ע"י התלבשות האור תוך ז"א דבריאה כנז"ל, ולכן האורות עליונים, כל אשר (להם) הם יותר עליונים וזכים, הם מתמעטים משם, לפי שאין האור הזך, יכול לעבור דרך המסך העב ההוא. ולכן א"א דיצירה, אין בו רק בחי' ג' כלילן בג'. ר"ל: נה"י כלולות תוך חג"ת, ואינו ניכר בו רק ג' ספירות חג"ת בלבד. וכן אבא דיצירה, גם הוא ג' גו ג', כמו אריך. כי כן בבריאה נשתוו שניהם יחד. אמנם אימא וזו"ן דיצירה, כיון שבבריאה היו שלשתם בבחי' פרצוף שלם, גם עתה, אעפ"י שנחסרו, לא היה חסרונם גדול, ואמנם כ"א משלשתם, הוא בבחי' ו"ק, חג"ת נה"י בלבד. וטעם חסרון זה הוא, לפי שאור היצירה נמשך דרך מסך ז"א דבריאה כנז"ל, וז"א הוא בחי' ו"ק כנודע, לכן אי אפשר להיות שום פרצוף ביצירה, יותר מן ו"ק. וז"ס מ"ש בספר התקונים שית ספירן מקננן במטטרו"ן. הורה: כי הפרצוף היותר שלם שביצירה, אינו יותר מן ו"ק.