תוכן

לג) ונבאר ענין השתיה. וצריכין אנו להודיעך, אעפ"י שאינן רק ה' עינויים, ואם נמנה השתיה הם ו'. הטעם הוא, כי שתיה בכלל אכילה, וא"כ אינם רק ה' עינויים. ועתה נבאר, איך אכילה ושתיה ממקור א' הם באים, אלא שהאכילה מעולה מן השתיה כמ"ש, הנה נתבאר לעיל, כי האכילה היא בחי' ז' יודין, שיש בהויה דע"ב דחסד דאבא, ובשם אהיה הב' שבראש אימא, ועוד, א' דאהיה הוא ציור ב' יודין וו', הרי הם ט' יודין, כמנין מ"נ דמנצפך. והוא אכילת המן. והנה אותיות מ"ן ג"כ בגימ' מים, שהם השתיה. והרי כי אכילה ושתיה, הם מבחי' ט' יודין הנז'. גם ז' היודין הראשונים שבב' שמות הנז', הם בגימ' יין, שהוא ענין השתיה. ועם היות כי שניהם מבחי' ז' יודין הם, עכ"ז לא אמרז"ל אכילה בכלל שתיה, אלא שתיה בכלל אכילה. לפי שהאותיות מ"ן הרמוזים באכילה, הם יותר כפשטם, שהם: אות מ', ד' יודין דהויה דע"ב, ואות נון, ה' יודין דאהיה. וגם שהרי אותיות מ"נ, הם כסדרן, מלכות קודם לנ', כי הויה קודמת לאהיה. אבל אותיות מים שהם השתיה, אינם כסדרן, ואינם מחולקות בבחי' הנז', ולזה אמרו כי השתיה טפילה בכלל האכילה והאכילה היא העיקרית.