תוכן

י) ונחזור לענין ראשון, כי הנה כמו כן מב' הנשיקין שהיו כפולות כנז"ל, מהם נעשה חו"ג דז"א, חסד מנשיקת אבא. גבורה מנשיקת אימא. ומבחי' כללות כפל הנשיקין, שנכללו אבא באימא ואימא באבא כנז"ל, מהם נעשה הת"ת דז"א, כי כן הת"ת, הוא כללות החו"ג, והוא מכריע ביניהם כנודע. ומב' ההבלים, נעשו נצח והוד דז"א. נצח מהבל דאבא. והוד מהבל דאימא. ומבחי' כללות ההבלים הכפולים, מהבל דאבא באימא, ודאימא באבא, נעשה היסוד דז"א, כי כן היסוד הוא כללות הנצח והוד, והוא מכריע ביניהם. ומבחי' הדבור היחידי, שהוא מאבא, נעשת ונתהווה נוקבא דז"א. וזהו סוד פסוק, ה' בחכמה יסד ארץ, כי ע"י דבור הנמשך מן חכמה, שהוא אבא, נתייסדה הנקבה, הנקראת ארץ. והרי נתבארו ענין השש קצוות של ז"א, וגם נוק', מהיכן שרשה והוייתה.