תוכן

ח) ואמנם הזווג הזה היה עליון, כי הנה טרם שיזדווגו, יש ג"כ בהם בחי' נשיקין כנודע. ואמנם עוד יש קודם הזווג, בחי' פיוס ודיבור, שמפייס ואח"כ בועל, כמאמר רז"ל. אמנם הנשיקין שייכי באו"א, והדבור הוא באבא בלבד. וזהו ביאורו: כי הנה בתחלה נושק אבא לאימא, ואח"כ נושקת אימא לאבא. והנה ע"י הנשיקה שמנשק אבא לאימא, מושך אבא בחי' הבל מפי אימא. וכשמנשקת אימא לאבא, מושכת מפיו הבל ג"כ, כנדרש זה בחוש הראות. ונמצא כי יש לאבא ב' נשיקין וב' הבלים, לפי שבכל נשיקה יש בה כללות אבא עם אימא, ונמצאת כל נשיקה כפולה לב', בבחי' מה שנותן לחבירו, ובבחי' מה שמקבל מחבירו, וכן כל הבל נחלק לב'. ועל ד"ז יש לאימא, ב' נשיקין וב' הבלים אחרים, האמנם בחי' פיוס ודיבור, אינו נמצא כי אם באיש, שהוא מחוייב לפייס ואח"כ לבעול, מה שאין כך באשה, כי אדרבה, קים לן, התובעת בפה יוצאה בלא כתובה. והרי נמצאו כאן ב' נשיקין, וב' הבלים, ודבור אחד, הרי ה'. והם סוד ה' מוצאות הפה.