תוכן

לו) אלא שעדיין צריך לתת טעם, למה בדעת היו בחי' אחדים ולא מאות, כמו בהוד, כיון ששתיהם הם גבורות קשות ורבות. אבל הטעם הוא, כי עם כל זה, יש הפרש בדעת מן ההוד, כי הדעת הם גבורות עליונות, בבחי' מוחין שהם יותר ממותקות. אבל גבורות ההוד, קשים מאד, כי הם למטה, קרובים וסמוכים אל הקליפות, בסוד רגליה יורדות מות. ולכן הם מתרבים בסוד מאות כנז"ל. אבל הדעת, אין הדינים מתרבים בו לטעם הנז"ל, ולכן הוא בסוד אחדים. וענין השואה זאת, שיש לדעת עם ההוד, נרמז בפסוק משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. כי להיות הדעת וההוד שבנוקבא, בחי' גבורות הנקראים משפטי ה', לכן נשתוו זו לזו, וצדקו יחדיו אותיותיהם כנזכר. לכן במלת צדק"ו, נרמזו אותיותיהם, שהם: ד"ו, ק"ץ. אותיות צדק"ו ממש. להורות: כי צדקו בבחי' אותיותיהם.