תוכן

ז) ב"ח, הוא בחכמה. כי ב' הנקודות היו בה: הא', נקודה עצמה. והב', נקודה אחרת שלקחה עתה בזמן ההגדלה, מן מוח החכמה דז"א, המתפשט בנצח שבו. ואח"כ, ע"י החסד אשר לוקחת מן הנצח דז"א כנז"ל, נתוספו בה ח' נקודות אחרות. ולפי שהב' נקודות האחרות הם בפועל כנזכר, והח' לבדם, הם באות ע"י הגדלת מימי החסד, לכן נתחלקו לב' חלוקות, שהם: ב', וח', וזהו ב"ח. וכבר נתבאר למעלה, כי מה שלוקחת מן המוחין עצמם שבז"א, נכנס בכלל החשבון. אבל מה שלוקחת מן החסדים, אינם בכלל, לפי שהם הגורמים ההגדלה לאחרים, שהם הנקודות שבנקבה, והמוחין שלוקחת מן ז"א. ועד"ז הוא בשאר הי' נקודות, כמו שיתבאר.