תוכן

א) בביאור מזמור לדוד אליך ה' נפשי כו', וכונתו בכל המזמור. ועתה נבאר הכונה, שיכוין באמרו המזמור של נ"א. הנה נתבאר שהכונה היא להעלות המ"ן הנזכר, מן ג' עולמות בי"ע, אל נוקבא דז"א דאצילות. והנה הם ד' בחינות, וארבעתם נרמזו כאן. ובתחלה נזכרה בחינת נוקבא דז"א שבאצילות, אשר כל תכלית נ"א ומסירת הנפש והעלאת המ"ן, הוא לצורכה, ונרמזה בשם ההויה, הנזכר בפסוק אליך ה' נפשי אשא, ונודע שההויה שבנוקבא, היא דמלוי ההין העולה בגימטריא ב"ן. ולכן צריך לכוין, כשמזכיר זאת ההויה, כאלו הוא במלוי ההין. וזה פירוש הכתוב: אליך ה', פי' בעבורך ה', שהיא הנוקבא דז"א, הנקרא שם ההויה דמלוי ההין, הנה אליך ובסיבתך, נפשי אשא ועושה אני נ"א זו.