תוכן

ד) גם יש טעם אחר, והוא ע"ד מ"ש הכתוב הצדיק אבד וגו', אשר ביאורו הוא, שכאשר דכו"נ תתאין, שהם זו"ן, אינם באחדות ובזווג, אז גם או"א מונעים מלהאיר בהם, לסיבת עון ב"א התחתונים, שאינם יכולים לקבל אז הארה עליונה, אבל אין מניעה זו ברצון או"א חלילה וחס, רק מחמת חסרון המקבלים, וכן הוא בענין זה, כי כיון שהכתר של עקודים הנשאר תמיד תחת מלכות השרשים, הופך פניו מלהאיר בזו"ן של הכתר שעלו עתה, אז גם כתר של השרשים מסלק השגחתו והשפעתו מן הכתר הנזכר, ואינו משפיע בו שפע רב, לתת אל התחתונים, זולתי חיות מועט די חיותו לבד, ולא להשפיע לזולתו, ואז כיון שהזו"ן הנז', אינם מוציאים מה ליינק, ועוד כי חשקם לירד כנזכר, לכן הם יורדים בכלי שלהם למטה, וזה נקרא מטי בכתר, אבל קודם זה היה לא מטי בכתר.