תוכן
א) ונחזור לבאר דרך פרטות, ענין מטי ולא מטי הנז"ל. דע, כי להיות שאלו הי"ס, הנקראים עולם העקודים, הם אורות וענפים שיצאו מן הפה דאדם קדמון כנז"ל, והנה נודע, שבאותה הפה עצמה תהיה בתוכה בחי' י"ס שבה, ובספירה הי' שבה, הנקראת מלכות שבה, יש שם י' שרשים, של אלו הי"ס שיצאו לחוץ, הנקראים עולם העקודים, והם ג"כ נקראים י"ס, מכתר ועד מלכות, והם שרשים לאלו הי"ס דעקודים שיצאו לחוץ, כי כן הוא בכל העולמות כולם, וכמו שיתבאר בסוף כל זה הדרוש של עולם העקודים, וע"ש היטב. ונמצא כי מ"ש לעיל שכשנסתלקו האורות אל המאציל, שנשאר אור הכתר תמיד דבוק עם המאציל, ולא חזר לירד, הענין הוא, כי עמד שם למטה מספירת (המלכות) אשר האצילה אלו הי"ס הנקרא עקודים, והיא המלכות אשר בי"ס הנקרא שרשים של העקודים, אשר כל העשר ההם, הם בספירת המלכות, אשר מכלל הי"ס של הפה עצמו דאדם קדמון, ונמצא כי הי' שרשים הנז', בחי' המלכות שבהם, היא נקראת מאציל אליהם.
