תוכן

א) יבאר בו ההפרש, שיש בין שבתות ליו"ט. וגם בענין האסרו חג. הנה לעיל כתבתי ב' דרושים ששמעתי ממורי ז"ל, ויש ביניהם קצת דברים סותרים זה את זה. מצאתי בקונטריס הר"מ נאגאר"ה ז"ל, ששמע אלו הדרושים גם הוא ממורי ז"ל, וכתוב בהם כדברי הדרוש הב' שכתבתי לעיל. והענין הוא, כי הנה ביו"ט, אינם באים מעצמם, שלא ע"י תפילת התחתונים, רק הנה"י דאימא בלבד, ובתוכם המוחין דמצד אימא בלבד. ולכן אין היו"ט נקרא קדש ממש שהוא אבא, רק מקראי קדש כו'. ואח"כ ע"י תפלות התחתונים, אנו מזמנין וממשיכים וקוראים את הקדש שהוא אבא, שיתלבש תוך אימא, וזהו מקראי קדש, ולא קדש גמורה, רק כי הוא מזומן ע"י קריאתינו בתפלות. וז"ס פסוק, אלה מועדי ה' מקראי קדש כו', כנזכר אצלינו לעיל, כי ר"ת אלה מועדי ה', הוא אמ"י, ור"ת אותם במועדם הוא אב.