תוכן

ז) אח"כ מאו"פ דכתר, נמשך או"פ ומקיף לאו"א, כמו שנבאר. והענין הוא, כי כבר נתבאר אצלינו בדרושי א"ק, כי היסוד דא"א, שהוא מבחי' כתר דאצילות, הוא כלול מה' חסדים וה"ג, שהם מבחי' אור מ"ה דאלפי"ן החדש, ומבחי' אור ב"ן דההי"ן הראשון, הנק' עולם הנקודים. והחסדים בימין היסוד דאריך, והגבורות בשמאלו. כי כלם הם למעלה בגופא דא"א, אלא שכללותם נתפשט עוד גם עד היסוד בו, ונתקבצו שם. וכאשר או"פ הזה החו"ג הנז', יוצאים דרך פי היסוד ולחוץ, מתחלקים, והחסדים שבימין, ניתנים אל אבא, העומד בימין א"א כנודע. והגבורות ניתנים אל אימא, העומדת בצד שמאלו. והגם שהחו"ג נכללו יחד, ונתחברו ביסוד דאריך, עכ"ז, כיון ששורשם בתחלה בהיותם בתחלה בגופא דאריך, היו נפרדים, כי החסדים היו עומדים בחסד ונצח דאריך מצד ימין, והגבורות בגבורה והוד דאריך מצד שמאל, לכן בצאתם מן היסוד ולחוץ, חוזרים בקדמותם, להפרד איש מעל אחיו, אלו באבא מימין, ואלו באימא מן צד שמאל. ובזה תבין מה שאמרו באדרת האזינו, דאו"א תרווייהו כחדא שריין, וכחדא שקילין וכו', ועם כל דא אבא גניז וטמיר יתיר.