תוכן

טו) ונתחיל בספק הראשון, של בחי' הראשונה, וסימנו: אא"ג, כי אז הוא שנשארו אורות האחורים, (נראה לי המעתיק שתיבת אחורים מיותרת) דחו"ב דב"ן בגופא דעתיק, בז' תתחתונות שבו, ואז אור חכמה נשאר בחסד דעתיק, ומשם מאיר אל ג' אמצעיות, הנקראים חג"ת דעתיק. ואור בינה הוא בנצח דעתיק, ומשם מאיר אל ג' תחתונות, הנקראים נה"י דעתיק. אמנם ודאי שג"כ בהיותם עומדים בכאן למטה, הנה ממקומם זה, הם ממשיכים אור ממטה למעלה, ברישא דעתיק, להאיר בכלים שלהם, העומדים שם כנז"ל. ואז הז' כתרים של הז' מלכים, הם העומדים בז' תחתונות דעתיק, ומתפשטים כסדרם מחסד שבו, עד מלכות שבו. והטעם הוא, לפי שאורות או"א הם מאירים למעלה בכלים שלהם כנזכר, ולכן אם גם ז' כתרים אלו יתחלקו, ויהיו עמהם שלשה ראשונות שבהם, עם חכמה דב"ן בחסד דעתיק, וד' אחרונות שבהם עם בינה דב"ן, בנצח דעתיק. היו גם הם משלחים הארתם למעלה, והיה אורם חסר פה למטה, ולכן לא נתחלקו בסדר חו"ב, אבל נתחלקו בסדר הנזכר, ז' בז'. גם דע כי פשוט הוא, שאלו הז' כתרים, צריכים שיאירו כל א' וא' לחבירו, בבחי' סדר הקוים, כי החסד מאיר בנצח, והגבורה בהוד, והתפארת בקו אמצעי.