תוכן

יב) ספק השלישי הוא, אולי לא עלו למעלה, רק האחור של הכלים דב' הכתרים, של חו"ב דב"ן, עם האורות שלהם לבד. וגם סימן הספק הזה, הוא בד"ד, ע"ד הנז"ל בספק השני שקדם לזה. והנה עתה בספק הזה, שהוא שעלו אחור דשני כתרים דחו"ב דב"ן, למעלה בראשו דעתיק, א"א לומר, שבחי' הפנים שלהם דכלים ודאורות, נשארו למטה בגופא דעתיק, ע"ד שהיינו אומרים בכל הספיקות הנזכרים, אבל עתה בספק הזה אנו צריכים לומר, שלא עלו כלל בבחי' עתיק, ונשארו באו"א עצמם. לפי שלא יתכן לומר, שהאחור עלו למעלה בראשו דעתיק, והפנים נשארו למטה בגופו, כי הפנים מעלתם גדולה משל האחור. ואמנם למעלה נתבאר, כי בבחי' אחת נאמר, שהפנים מעולים מן האחור, לפי שהוא בחי' האור המחזירם ומחברם להיותם פב"פ. ויש בחי' אחרת לומר שהאחור מעולים מן הפנים, והוא, לפי שאור האחור הוא המגדיל כל הפרצוף, אבל אור הפנים אינו עושה, רק חיותם חוזרים פב"פ, ולכן כיון ששני בחי' אלו אמיתיות, א"כ נכריע ביניהם ונאמר, כי האמת הוא, שבהיות שני האורות האלו נמצאים יחד, ודאי שהאור הפנים מעולה וגדול על אור האחור, לפי שהנה תחלה בא אור האחור, והגדיל ועשה הפרצוף, ועתה נתוסף עליו גם אוה"פ, ומחזירם פב"פ, ועתה הוא גדול מאור האחור. ולכן בספק השני שאמרנו, שהוא שעלו הפנים למעלה, והאחור למטה בגופא, הוא לפי שב' האורות נמצאים יחד בו, ולכן הוצרך האור של הפנים לעלות למעלה, ושל האחור שעתה הוא גרוע ממנו, ירד למטה. אבל בספק הג', שהוא שעלו האחור למעלה, הנה אם נאמר שהפנים ישארו למטה, א"כ נמצא כי שני האורות האלו נמצאים יחד, וא"כ א"א שהפנים שעתה הם יותר מעולים להיותם נמצאים יחד כנז', ירדו למטה, והאחוריים יעלו למעלה, ולכן צריך שנאמר, שאוה"פ נשארו באו"א, וכיון שעתה אין שני האורות נמצאים יחד, הנה אור האחור מעולה מאד על אור הפנים, כי בהיות אור הפנים לבדו נפרד מן אור האחור, הוא קטן מאד מאור האחור, וכיון שכן אין קפידא במה שיעלה אור האחור בעתיק, ואור הפנים באו"א, כי בהיותם נפרדים, נמצא אור האחור מעולה וגדול על אור הפנים.