תוכן

ח) וזה פרטם: בחי' ראשונה והיא, כי לא בא רק פנימיות כתר דב"ן, וה' ראשונית שבו, בבחי' אור פנימי בלבד, נעשה אור מקיף. והכתר דכתר דמ"ה, נעשה אור פנימי. והנה כפי הבחי' הזו, ודאי הוא, שמספיקים אורות אלו לכל הראש של עתיק, לפי שכבר יש בראשו כתר חו"ב דמ"ה, והנה באור מקיף שלו, אין בו רק אור פנימי דכתר דב"ן לבדו, וא"כ א"א שיהיה אור פנימי גדול על אור המקיף. ולכן נמצא כי האורות של ב' הכתרים דחו"ב דב"ן, לא עלו ברישא דעתיק. אבל האחור לבדם של הכלים שלהם, הם עלו בחו"ב דכתר דמ"ה, לפי שבחו"ב דמ"ה אין בהם כלים, לסבה שנתבארה בדרושים הנז"ל, שכל זמן שאין או"מ המכה באור פנימי, אינו מתהווה בחי' הכלי, וכיון שאין מקיף מבחי' מ"ה, אע"פ שאור פנימי דב"ן נעשה אל הפנימי דמ"ה בחי' מקיף, איננו יכול להתהוות מביניהם כלי, כיון ששניהם בחי' אור פנימי כפי האמת, *(א') ולכן הוכרחו לעלות אחור הכלים דשני הכתרים דחו"ב דב"ן, להעשות כלים לחו"ב דכתר דמ"ה. אבל האורות של הכלים הנז', אין צורך בהם לעלות כנז"ל, וסימן אל הספק הזה, הוא אא"ג, פירוש: אחד מקיף. אחד פנימי. ג' כלים, שהיא כלי דה' ראשונות דכתר דב"ן, וכלים דב' כתרים דחו"ב דב"ן.
*(א') הגהה: ואני חיים הכותב מסופק בזה, כי עד עתה הייתי חושב, שהכלים של מ"ה היו מתחברים עם אלו האחור דכלים דב"ן. אבל עתה מכח זו הקושיא הנז', נמצא שאין אפשרות להיות כפי זה כלי ממ"ה כלל, אלא כל הכלים הם מב"ן. כנלע"ד.