תוכן

יח) ובתחלה נחזור אל ענין הנזכר, כי הנה נתבאר הטעם, איך כל אלו הנ"ח חלקים, הם מכלל התבונה, ולכן צריך שיהיה בה בחינת הוי"ה דס"ג שלימה, שהיא הנ"ח הנזכר, ועם הה"א אחרונה שירדה בחוטמא, הרי ס"ג. אמנם ג' חלקים עליונים דפנימיות אות וא"ו, שנעשו חיצוניות אל פנימיות ב' חלקים של יו"ד דמלוי הי' כנז"ל, אינם מכלל התבונה, לפי שהנה הם מן הוא"ו, שאינם מכלל התבונה, ולא עוד, אלא שהלבישו את פנימיות שני החלקים של יו"ד דמלוי הה"י ראשונה של הבינה עצמה, לכן אינם מצטרפים עם הס"ג שבתבונה. אבל בבחינה אחרת, גם הם בכלל התבונה, והוא, כי כיון שכל חיצוניות וא"ו זו נתלבשו בשתי ההי"ן שהם מכלל התבונה לבדה, לכן גם הג' חלקים עליונים של פנימיות וא"ו זו, הם בכלל התבונה בבחינה אחרת, והוא באופן זה, כי אלו הג' חלקים הנז' של פנימיות הוא"ו, אשר נעשו חיצוניות, אל פנימיות שני חלקים של יו"ד דמלוי ה"י ראשונה, הנה הם יחד ה' חלקים, ונעשים בחינת אות ה' אחרת, כדוגמת ה' תתאה דתבונה, שנתלבשה בחוטמא הנקרא ז"א. ואמנם ה' זו אינה לא מכלל הבינה, ולא מכלל התבונה, אמנם נשארה בחי' אמצעית ביניהם, ונעשית או"מ אל כל התבונה, שהם הנ"ח חלקים, עם הה' שנתלבשה בחוטמא, שמספרם יחד הוא ס"ג. ונמצא עתה, שהם ה' למעלה בסוד או"מ אל התבונה, ונ"ח באמצע בסוד התבונה, וה' לתתא דאתלבשת בחוטמה ועתה, אם תחבר הנ"ח אמצעיים עם ה' תתאה יהיו ס"ג. ואם תחבר הנ"ח עם הה' עילאה שנעשת או"מ, יהיה ג"כ ס"ג. וזהו סוד פסוק אלה תולדות נח נח וגו', ואמרו רז"ל במדרש רבה ובספר הזהר, כי נאמר ב' פעמים נח נח, לרמוז כי הוא נייחא דעילאין ונייחא דתתאין. וכונתם ירמוז, אל מה שביארנו, כי בהתחבר נ"ח האמצעיים בה' עילאה, יהיה ס"ג. וכן בה' תתאה, יהיה ס"ג. הרי הם שני ס"ג, והכל יחד בעצמו הוא שרש ס"ג כנודע. הרי הם שלשה מיני ס"ג, ולהלאה נבאר עניינם.